היפוגליקמיה - סוכר נמוך בדם
רמת הסוכר בדם משתנה לאורך שעות היום – היא עולה או יורדת. זהו מצב נורמאלי הקורה אצל כולם. אם רמת הסוכר משתנה בתוך טווח מסוים, סביר להניח שיהיה לך אפילו קשה להבחין בזה, אך אם רמת הסוכר יוצאת מהטווח הרגיל והירידה בסוכר אינה מטופלת, עלול להיווצר מצב מסוכן.
המשמעות של המילה היפוגליקמיה היא סוכר נמוך בדם. אחרי שאוכלים, הדם סופג גלוקוז. אם אוכלים יותר סוכר ממה שהגוף צריך, השרירים והכבד יאגרו את הסוכר העודף. כשרמת הסוכר מתחילה ״ליפול״ הכבד משחרר גלוקוז לדם. אצל רוב האנשים, תהליך זה מעלה את רמת הסוכר בדם. אם רמת הסוכר בדם לא עולה, נוצר מצב של היפוגליקמיה, ורמת הסוכר בדם יכולה להיות נמוכה בצורה מסוכנת.
במקרים קלים של היפוגליקמיה עלולים לחוש3
• רעד
• רעב
• עייפות
• חרדה
• סחרחורת, בלבול או עצבנות
• פעימות לב מהירות או לא סדירות
• כאב ראש
• קושי לדבר ברור
במקרים קשים עלולים לאבד הכרה או לסבול מפרכוסים. היפוגליקמיה חמורה היא מצב מסוכן והיא מצריכה טיפול מיידי.3
מה קורה בגוף בזמן היפוגליקמיה?
סוכר נמוך בדם מגרה את הגוף לשחרר הורמון אדרנלין. זהו ההורמון שיכול לגרום לתסמינים של היפוגליקמיה כגון לב הפועם בחוזקה, הזעה, עקצוץ וחרדה. אם הסוכר ממשיך לרדת, המוח לא מקבל מספיק סוכר (גלוקוז) ומפסיק לתפקד כמו שצריך. דבר זה יכול להוביל לראייה מטושטשת, קושי להתרכז, חשיבה מבולבלת, דיבור לא ברור, נימול וערפול. אם הסוכר בדם נותר נמוך לאורך זמן רב, המוח למעשה מורעב, ולא מקבל סוכר, עלולים להתפתח פרכוסים, תרדמת ולעיתים נדירות מאוד מוות.1
להבין טוב יותר ערכי סוכר גבוהים ונמוכים (היפרגליקמיה / היפוגליקמיה)
עבור כל הסוכרתיים היעד הינו לנרמל את רמות הסוכר בדם.
כל הסוכרתיים סוג 1 וחלק מהסוכרתיים סוג 2 יזדקקו לאינסולין.
גורמים רבים ושונים יכולים להשפיע על רמות הסוכר בדם כגון תזונה, פעילות גופנית, רגשות, הורמונים או כאשר אינך חש בטוב.
עבור סוכרתיים, בדיקה שגרתית של רמות הסכור בדם תעזור להם ולצוות הרפואי לדעת אם הם נוטלים מינון מתאים של התרופות לסוכרת לצורך הגעה ליעד הגליקמי הרצוי, או אם יש צורך בהתאמת המינון שלהן.
כאשר רמת הסוכר בדם יורדת מתחת ל-70 מ"ג/דיציליטר, יופיעו בדרך כלל תסמיני היפוגליקמיה.
התסמינים של היפוגליקמיה ייחודיים לכל אדם אבל הם עשויים לכלול הזעה, חיוורון, רעד, תחושת חולשה, תחושת רעב, שינוי במצב הרוח כגון עצב או תוקפנות, ראייה מטושטשת ובלבול.
היפוגליקמיה עלולה להתרחש כאשר מופר האיזון בין התרופה לסוכרת, האוכל ורמת הפעילות הגופנית.
יש לטפל מיידית בהיפוגליקמיה באמצעות הפסקת כל פעילות ואכילה או שתיה של פחמימות בעלות פעולה מהירה.
מומלץ לאכול 15-20 גרם של פחמימות מהירות פעולה אשר יעברו במהירות אל מחזור הדם.
למשל 3 טבליות גלוקוז, או כוס של מיץ פירות או פחית קטנה של משקה קל לא דיאטטי, או כפית אחת של ריבה, או רסק פירות. לאחר מכן יש לבדוק שוב את רמות הגלוקוז בדם.
תוך לערך 10 דקות התסמינים של היפוגליקמיה של המטופל/ת אמורים להתחיל לחלוף. אם אלה אינם חולפים יש לבדוק את ערכי הסוכר בדם ואם יש צורך לצרוך כמות נוספת של פחמימות בעלות פעולה מהירה.
אם תסמיני ההיפוגליקמיה נמשכת או אם הינכם חשים ישנוניים או מבולבלים מכדי לאכול או לשתות, יש לבקש עזרה. אם נרשם עבורכם גלוקגון יש להשתמש בו בהתאם להנחיות הצוות הרפואי.
אם המצב עדיין לא משתפר יש ליצור קשר במהירות האפשרית עם שירותי החירום כדי למנוע כל סיכון לתרדמת.
היפרגליקמיה מוגדרת כרמת סוכר בדם שעולה על 126 מ"ג/דציליטר בזמן צום או לפני ארוחה, ו-200 מ"ג/דציליטר שעתיים לאחר ארוחה. בניטור סוכר רציף (CGM) ערך סוכר גבוה מ-180 מ"ג/דציליטר נחשב מעל היעד.
כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות מעט מעל הרמה הנורמלית בדרך כלל לא יופיעו תסמינים כלשהם, לכן החשיבות הרבה לביצוע בדיקה שגרתית של רמות הסוכר בדם.
עשויים להופיע גם סימנים המאפיינים היפרגליקמיה כגון מתן שתן מוגבר במיוחד בלילה, צמא, כאבי ראש, עייפות או תשישות, ראייה מטושטשת ואובדן משקל לא מכוון.
להלן חלק מהדוגמאות למצבים בהם רמות הסוכר בדם עשויים להיות גבוהות מדי:
יתכן שאכלתם פחמימות בכמות רבה מהרגיל
או דילגתם על מנה של אינסולין או תרופה אחרת לסוכרת
ירידה בפעילות הגופנית
רגשות עזים כגון סטרס (לחץ) או זיהום
היפרגליקמיה קלה המתרחשת מפעם לפעם בדרך כלל אינה מקור לדאגה. אם משתמשים באינסולין, יתכן שיש להתאים את המינון.
יש למלא אחר הוראות הצוות הרפואי בנוגע לכך. יתכן שגם יומלץ לך לשנות את התזונה ולהתעמל לעיתים קרובות יותר.
כאשר רמות הסוכר הינן מעל 240 מ"ג/ דיציליטר יש בדוק את הקטונים ע"י סטיקים לבדיקת שתן או מכשיר מתאים. נוכחות של קטונים בדם או בשתן מעידה על היעדר אינסולין.
כאשר היפרגליקמיה ו/או הקטונים לא חולפים יש ליצור קשר עם הצוות המטפל. אם הם אינם ברי השגה, יש ליצור קשר עם שירותי החירום. כדי להיות מוכנים לכל מצב יש להצטייד תמיד בסוכר, לבדוק את ערכי הסוכר באופן סדיר ואם הינך זקוק לאינסולין יש להצטייד בו תמיד. יש לתעד את רמות הסוכר בדם על מנת לשתף את הצוות הרפואי המטפל בכדי שיוכל להתאים עבורך את מינון התרופות, כלול אינסולין, וייסע לך להגיע ליעד הגליקמי.
כל אלה עשויים לסייע לך להגיע לwell being שלך וגם לצמצם או למנוע סיבוכים ארוכי טווח שנובעים מסוכרת.
כסוכרתיים כל אלה יעזרו לכם לשמור את רמות הסוכר בדם ואת הסוכרת בשליטה ובכך תוכלו לחיות את חייכם במלואם.
למי יש סבירות גבוהה יותר להגיע להיפוגליקמיה?
יש סבירות גבוהה יותר להיפוגליקמיה במצבים הבאים:
• אנשים עם סוכרת סוג 1
• אנשים הנוטלים אינסולין או תרופות אחרות לטיפול בסוכרת
• גיל 65 ומעלה
• אנשים שסבלו בעבר מרמות סוכר נמוכות בדם
• אנשים עם מחלות נלוות אחרות, כגון מחלת כליות, מחלת לב או כאלה שיש להם פגיעה קוגניטיבית.
סוכר נמוך בזמן שישנים
גם בזמן השינה רמת הסוכר בדם יכולה להיות נמוכה, ולהישאר כך במשך מספר שעות. דבר זה עלול לגרום לבעיות רציניות. אחת הבעיות היא שסוכר נמוך בשינה יכול גם לגרום לכך שפחות שמים לב ופחות מגיבים לתסמינים של סוכר נמוך במשך היום. תסמינים של סוכר נמוך בשינה כוללים:3
• בכי מתוך שינה או סיוטים
• הזעה מתוך שינה עד כדי כך שהפיג׳מה או הסדינים לחים
• תחושת עייפות, עצבנות או בלבול לאחר שמתעוררים
מקורות:
- diabetes.org/living-with-diabetes/treatment-care/hypoglycemia
- medlineplus.gov/hypoglycemia.html
- www.niddk.nih.gov/health-information/diabetes/overview/preventing-problems/low-blood-glucose-hypoglycemia