סיבוכים ארוכי טווח

  • כליה

    מחלת כליות סוכרתית-נפרופתיה סוכרתית

    סוכרת הינה הפרעה מטבולית המאופיינת בפגיעה במנגנון הפרשת האינסולין ו/או בפעילות האינסולין עצמו.
    כתוצאה מהפרעה מטבולית זו, סוכרתיים עלולים לפתח סיבוכים הן בכלי הדם הגדולים, כגון הלב, והן בכלי הדם הקטנים, כגון כליות ועיניים.1
    הכליות הן זוג אברים המשתייכים למערכת השתן.
    הכליות מווסתות את משק המים בגוף על ידי סינון הדם והפרשת חומרי פסולת מהגוף דרך השתן.
    קצב הסינון הפקעיתי בכליות (סינון הדם) נקרא GFR   (Glomerular filtration rate) והוא משמש מדד להערכת תפקוד כלייתי.
    אדם סוכרתי נמצא בסיכון לפתח  מחלת כליות סוכרתית הנקראת גם 'נפרופתיה סוכרתית'. אחוז גבוה של חולי הסוכרת (עד 40%) יפתחו במהלך חייהם ביטוי קליני למחלת הכליות הסוכרתית.2 כ-20% מהסוכרתיים הסובלים ממחלה כלייתית מגיעים לאי ספיקת כליות סופנית ויזדקקו לטיפול כלייתי חלופי כגון דיאליזה והשתלת כליות

    מהלך מחלת כליות בחולה סוכרת

    מנגנון ההתפתחות של מחלת כליות קשור בהימצאות של רמות גבוהות של סוכר בזרם הדם באופן כרוני (ממושך) ומכאן נובעת החשיבות למעקב ואיזון של רמות הסוכר בדם. רמות סוכר גבוהות גורמות להיווצרות של חלקיקים השוקעים בכלי הדם הקטנים בכליה וגורמים לנזק מבני ותפקודי. נזקים אלו גורמים לשינוי בקצב הסינון הפקעיתי בכליות.

    מהלך המחלה נחלק לחמישה שלבים:

    1. שלב ראשון
    מתחיל עם הופעת הסוכרת ונמשך לרוב שנתיים-שלוש
    מאפייני שלב זה:
    • עלייה בקצב הסינון הפקעיתי בכליות  (GFR)
    • רמות נמוכות של החלבון אלבומין בשתן (מיקרואלבומינוריה)
    • הימצאות של סוכר בשתן (גלוקוזאוריה)
    • עלייה בכמות השתן (פוליאוריה)
    • השינויים בשלב זה הינם הפיכים.

    2. שלב שני
    שלב זה, הנקרא "השלב ה"שקט" מתחיל כשנתיים-שלוש לאחר הופעת מחלת כליות סוכרתית והוא נמשך עד חמש שנים.
    מאפייני שלב זה:
    • רמות תקינות של החלבון אלבומין בשתן
    • ירידה בקצב הסינון הפקעתי בכליות (GFR) מערך גבוה לערך תקין
    • התפתחות של נזק מבני לכליות

    3. שלב שלישי
    שלב התחלת הפגיעה הכלייתית (נפרופתיה) מתחיל כחמש שנים לאחר הופעת מחלת הסוכרת והוא נמשך כ-10-20 שנים.
    מאפייני שלב זה:
    • הופעה חוזרת של רמות נמוכות של החלבון אלבומין בשתן (מיקרואלבומינוריה)
    • המשך בירידת קצב הסינון הפקעיתי בכליות  (GFR), אך הערכים עדיין בגבולות הנורמה
    • עלייה בלחץ הדם

    4. שלב רביעי
    פגיעה כלייתית נראית לעין. שלב זה מתחיל כ-10-20 שנים לאחר הופעת מחלת הכליות הסוכרתית והוא נמשך כ-15-20 שנים.
    מאפייני שלב זה:
    • עלייה ברמת החלבון אלבומין בשתן (מאקרואלבומינוריה)
    • עלייה בלחץ הדם
    • אי ספיקת כליות כרונית: ירידה של 10 מ”ל לדקה בכל שנה בקצב הסינון הפקעיתי בכליות (GFR)  בחולים שאינם מטופלים.

    5. שלב חמישי
    מופיע כ-15-27 שנים לאחר הופעת הסוכרת. בשלב זה נזקקים החולים לדיאליזה ולהשתלת כליה עקב חוסר תפקוד של הכליות.

    מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלת  כליות בחולה סוכרת?

    חלק מן הגורמים הם:
    • רמות סוכר גבוהות בדם
    • יתר לחץ דם
    • חוסר איזון של שומני הדם
    • עישון
    • נטייה גנטית

    כיצד מאובחנת המחלה?2

    האבחון האפשרי המוקדם ביותר של מחלה כלייתית מתבסס על הימצאות חלבון (בדגש על אלבומין) בשתן, מעבר לריכוז סף תקין. ברוב המקרים נמדד החלבון בדגימת השתן כיחס בין ריכוז שני החלבונים: אלבומין וקריאטינין.
    מיקרואלבומינוריה  הוא מצב שבו כמות החלבון בשתן היא מועטה.
    מאקרואלבומינוריה הוא מצב שבו כמות החלבון בשתן גבוהה יותר.
    יחד עם זאת, תיתכן מחלה כלייתית ללא ממצא של חלבון בשתן.
    חשוב להדגיש שהאמצעים הקיימים כיום אינם מאפשרים לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים ביותר ולכן מומלץ להתמיד במעקב רפואי תקופתי שבמהלכו תיבדק הפרשת חלבון בשתן.

    כיצד אפשר לסייע בעיכוב מחלה או בהאטה?
    • שמירה על איזון הסוכרת
    • שמירה על לחץ דם מאוזן
    • שמירה על איזון השומנים בדם
    • שמירה על משקל תקין
    • הפסקת עישון
    • בדיקה תקופתית מסודרת על ידי הרופא המטפל והפניה לרופא נפרולוג (מומחה בכליות) בעת הצורך
    שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי ישראל.

    למידע על מחלת כליות סוכרתית יש לפנות לרופא המטפל

    מקורות:
    1 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת. ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגנטיקה של מחלת הסוכרת וסיבוכיה, פרופ' בנימין גלזר, פרק 1, תת פרק 34-39.
    2 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.  ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגישה הטיפולית למחלת כליות סוכרתית. פרופ' יורם יגיל ושות'. פרק 5, תת פרק 233-229. .3סוכרת, פרופ' יאיר יודפת. עורכים עמיתים: פרופ' איתמר רז, ד"ר חוליו וינשטיין. נפרופתיה סוכרתית, ד"ר ליאוניד  פלדמן, פרופ' שוקי ויסגרטן. חלק 7, פרק 39, 212-216.
  • כף רגל סוכרתית
    רגל סוכרתית הינה זיהום, כיב (פצע קשה ריפוי) או הרס רקמות עמוקות בגפה התחתונה של חולה סוכרת. כ-50%-70% מקטיעות הגפיים התחתונות קשורות בסוכרת. כ-15% מחולי הסוכרת יפתחו כיב סוכרתי במהלך חייהם.2
    סוכרתיים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח כיבים וקטיעות, אולם ניתן למנוע סיבוכים אלו. בכ-85% ממקרי קטיעות הגפיים, קדם לקטיעה כיב שעשוי היה להימנע בעזרת טיפול עצמי יומיומי בכף הרגל.3

    התפתחות כף רגל סוכרתית

    רגלו של אדם סוכרתי נמצאת בסכנה לתחלואה (בהתאם לגורמי הסיכון השונים). תחילת התפתחות כף רגל סוכרתית הינה ברגל בריאה. בהמשך, עלול להתפתח  כיב ולאחריו זיהום. הזיהום שנוצר מסכן תחילה רק את הגפה הפגועה, אולם בהמשך הוא עלול לסכן חיים.3

    כף רגל סוכרתית היא מחלה הנובעת משילוב של מספר גורמים הפועלים יחד. התוצאה של הכיב תלויה באספקת הדם לכף הרגל, זיהום, מחלות רקע ועוד.2

    מספר גורמי סיכון להתפתחות כף רגל סוכרתית3

    פגיעה עצבית סוכרתית: גורם משמעותי בהתפתחותם של כיבים ברגליים הקשורים בירידה בתחושת הכאב.

    פגיעה בתחושת לחץ וטמפרטורה: תחושות של לחץ ושל טמפרטורות קיצוניות מגינות על הרגליים מפני פגיעות. ערכי סוכרת גבוהים פוגעים בתחושות הללו וחושפים את הרגליים לפגישות. 

    מחלת כלי דם היקפיים: מחלת כלי דם מסוג זה מפחיתה את זרימת הדם לכף הרגל ובכך מגבירה את הפגיעה ומאיטה  את הריפוי.

    הפרעה באיזון מטבולי: ערכי סוכר גבוהים, לחץ דם גבוה וחוסר איזון ברמות השומנים מעכבים את תהליך ריפוי  הפצעים ומגבירים סיכון לזיהומים.2
     

    כיצד אפשר לסייע במניעת סיבוכים?

    • בדיקת סקר תקופתית של כפות הרגליים על-ידי רופא בתדירות    המומלצת
    • בדיקה יומית אישית לאיתור של פצעים, יבלות ועור יבש
    • הקפדה על הנעלה מותאמת ומדרסים למניעת לחצים
    • הימנעות מהליכה ברגליים יחפות
    • הימנעות מקירוב הרגליים למקורות חום
    • הפסקת עישון
    • שמירה על איזון ערכי הסוכר: מחקרים הראו שהפחתת ההמוגלובין המסוכרר A1c ב- 1% עשויה להוריד את שיעור הקטיעות ב-36% 
    שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי.

    למידע על כף רגל סוכרתית יש לפנות לרופא המטפל
     
    מקורות:
    1 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.  ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגנטיקה של מחלת הסוכרת וסיבוכיה, פרופ' בנימין גלזר. פרק 1, תת פרק 34-39.
    2 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.  ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. כף רגל סוכרתית והטיפול בה, ד"ר אביבית כהן, ד"ר יוסף קליינמן. פרק 5, תת פרק  269-277
    3 סוכרת, פרופ' יאיר יודפת. עורכים עמיתים: פרופ' איתמר רז, ד"ר חוליו וינשטיין. כף הרגל הסוכרתית, ד"ר אילנה הרמן. חלק 7, פרק 40, 217-220.
    *תוכן זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
  • הפרעות בתפקוד הלב וכלי דם
    עורקי הלב הכליליים הם העורקים המובילים דם לשריר הלב. הסיבוכים בפגיעות לבביות הכוללות את עורקי הלב הכליליים עלולים לבוא לידי ביטוי במספר מחלות לבביות, כגון אוטם שריר הלב (התקף לב), אי ספיקת לב ועוד.5,6
    מחלות לב וכלי דם מהוות גורם סיכון לתמותה בקרב סוכרתיים, שהולך וגובר ב-20 השנים האחרונות.3
    לאדם הסוכרתי קיים סיכון מוגבר פי 2-4 ללקות במחלת לב כלילית (איסכמית). 2,3
    מחקרים רבים הוכיחו כי ניתן להקטין היארעות מחלות לב וכלי דם בקרב סוכרתיים על ידי טיפול כולל בגורמי הסיכון. 3

    סוגים שונים מחלות לב וכלי דם:

    • אוטם שריר הלב (התקף לב): אוטם שריר הלב הינו מצב שבו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימת אחד העורקים הכליליים המובילים דם ללב. בעקבות החסימה, אזור מסוים בשריר הלב, המקבל אספקת דם מאותו עורק כלילי שנחסם, עובר נמק ומאבד את היכולת להתכווץ ולקחת חלק בפעילות התקינה של שריר הלב5.
    • אי ספיקת לב: אי ספיקת לב הינו מצב בו הלב מאבד מיכולתו לתפקד כמשאבה יעילה המזרימה דם לרקמות הגוף השונות. כתוצאה מכך, הלב איננו מספק מספיק דם לצורכי הגוף.6
    • קרדיומיופתיה סוכרתית: קרדיומיופתיה סוכרתית הינה מונח המתאר שינויים במבנה ובתפקוד שריר הלב המתרחשים בסוכרתיים.2

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם 2,3

    • סוכרת ומשך הסוכרת
    • גיל
    • היסטוריה משפחתית
    • יתר לחץ דם
    • רמות גבוהות של LDL כולסטרול
    • רמות נמוכות של HDL כולסטרול
    • עישון

    כיצד אני יכול לסייע בעיכוב התפתחות מחלות לב וכלי דם?

    ההמלצות העדכניות של האיגודים הקרדיולוגיים האמריקאים לסוכרתיים עם עדות למחלת לב וכלי דם הינן2:
    • איזון הסוכרת ושמירה על ערכי סוכר בתחום הנורמה
    • הפסקת עישון
    • שמירה על תזונה נכונה
    • פעילות גופנית אירובית
    • איזון לחץ הדם
    • איזון שומני הדם
    שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי.
    למידע על הפרעות בתפקוד הלב וכלי דם יש לפנות לרופא המטפל
     

    מקורות:

    1 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת. ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגנטיקה של מחלת הסוכרת וסיבוכיה, פרופ' בנימין גלזר. פרק 1, תת פרק 34-39

    2 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת. ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הטיפול במחלות לב בחולה הסוכרתי, פרופ' מוריס מוסרי, ד"ר יואב ארנסון. פרק 5, תת פרק 211-218.

    3 סוכרת, פרופ' יאיר יודפת. עורכים עמיתים: פרופ' איתמר רז, ד"ר חוליו וינשטיין. סוכרת ומחלות קרדיווסקולריות. פרופ' מוריס מוסרי. חלק 8, פרק 44, 240-249.

    4 אתר האגודה הישראלית לסוכרת, סיבוכי מחלת הסוכרת: סוכרת ומחלת לב איסכמית.

    http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/4640/59820.asp?DivView=4812 5 אתר "שיבא תל השומר", מרכז הלב ע"ש אולגה ולב לבייב.

    http://heart.sheba.co.il/Sheba/About_Heart/98.htm 6 אתר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, ערך מאת ד"ר אילן קיציס - לחץ למעבר. *תוכן זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד
  • פגיעה עינית סוכרתית - רטינופתיה סוכרתית
    הפגיעה השכיחה ביותר בעיניים נקראת רטינופתיה סוכרתית והיא אחד הגורמים המובילים כיום לעיוורון בעולם המערבי והסיבה השכיחה לאובדן ראיה חמור בגילאי 20-65. 3
    פגיעה עינית סוכרתית (רטינופתיה סוכרתית) מתבטאת בפגיעה בתפקוד של רשתית העין. רשתית העין הינה רקמת עצב עדינה הקולטת את התמונה ומעבירה אותה דרך סיבי עצב הראייה למוח. בעקבות מחלת הסוכרת, נגרם נזק לכלי הדם הקטנים ועקב כך ירידה בראיה ואף עיוורון.

    מהם סימני המחלה? 2

    פגיעה עינית סוכרתית אינה מלווה בכאבים, אך ניתן לאתר את סימניה עוד לפני הפגיעה התפקודית בראיה. הירידה בראיה מופיעה לרוב כשהמחלה כבר בשלביה המתקדמים ולכן חשוב לבצע מעקב סדיר אצל רופא העיניים. ככל שהמחלה מתקדמת, יעילות הטיפול פוחתת וקשה להחזיר את הגלגל לאחור.

    איך אני יכול לסייע במניעת המחלה? 2

    תוכל לסייע בעיכוב משמעותי ולעתים אף במניעת הופעת פגיעה עינית סוכרתית באמצעות:
    • שמירה על איזון טוב של ערכי הסוכר
    • שמירה על לחץ דם מאוזן
    • שמירה על איזון השומנים בדם
    • בדיקה תקופתית על ידי רופא עיניים
    שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי.

    למידע על פגיעה עינית סוכרתית יש לפנות לרופא המטפל
     
    מקורות:
    1 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.  ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגנטיקה של מחלת הסוכרת וסיבוכיה, פרופ' בנימין גלזר.  פרק 1, תת פרק 34-39.
    2 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת. ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. גישה טיפולית בעין הסוכרתית, ד"ר עירית רוזנבלט. פרק 5, תת פרק 200-194
    3 סוכרת, פרופ' יאיר יודפת. עורכים עמיתים: פרופ' איתמר רז, ד"ר חוליו וינשטיין. סיבוכי סוכרת בעיניים, ד"ר עירית רוזנבלט. חלק 7, פרק 38, 211-207.
     
    *תוכן זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
  • פגיעה עצבית סוכרתית - נוירופתיה סוכרתית
    פגיעה עצבית סוכרתית (נוירופתיה סוכרתית)   מוגדרת כנוכחות של תסמינים המצביעים על תפקוד לקוי של העצבים ההיקפיים בחולי סוכרת, וזאת לאחר שלילתן של סיבות אחרות העלולות לגרום לתסמינים אלו 2.
    פגיעה עצבית סוכרתית היא הפגיעה במערכת העצבים השכיחה ביותר בעולם המערבי ומהווה את הסיבוך השכיח ביותר של מחלת הסוכרת. שכיחותה תלויה במשך הסוכרת, וכ-50% מכלל הסוכרתיים יפתחו פגיעה זו.
      פגיעה עצבית סוכרתית חושפת את הסוכרתי לתחלואות כגון: זיהומים חוזרים בגפיים התחתונות, היווצרות של כיבים וכריתת גפיים2.

    התפתחות הפגיעה העצבית בחולה הסוכרת 2

    המצאות של רמות סוכר גבוהות בזרם הדם וחסר באינסולין הם גורמים התורמים להתפתחותה של הפגיעה העצבית הסוכרתית. בנוסף קיימים גורמים נוספים כגון: יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם ומשקל עודף שנמצאו כקשורים למחלה זו. רמות סוכר גבוהות פוגעות בחלבוני העצב ומביאות לתהליכים אשר גורמים לאובדן מתמשך של סיבי העצב ולתסמינים השונים המופיעים בפגיעה עצבית סוכרתית.
    קיימות קטגוריות שונות של פגיעה עצבית סוכרתית,   המחולקות הן על פי סוג המערכת הנפגעת והן על פי מיקום סיב העצב הנפגע, כגון:
    1. פגיעה עצבית סוכרתית  בסיבים התחושתיים
    בשלבים הראשוניים מעורבות הגפיים התחתונות ולאחר מכן עלול להופיע גם אובדן התחושה בידיים. פגיעה עצבית זו עלולה ליצור כיבים בכפות הרגליים כתוצאה מאובדן התחושה הכולל. סוג זה של פגיעה עצבית סוכרתית מהווה מעל ל-80% מכלל מקרי הפגיעות העצביות.
    2. פגיעה סוכרתית בעצבים  המווסתים מערכות פנימיות
    כגון: מערכת הלב, מערכת העיכול ומערכת השתן. פגיעה עצבית זו עלולה לגרום להפרעות בקצב הלב, ללחץ דם נמוך, לשלשול או עצירות, לאין אונות ולתופעות נוספות.
    3. פגיעה עצבית סוכרתית  בשורשי העצבים
    פגיעה זו מופיעה בדרך כלל בסוכרתיים מבוגרים יותר וביטויה הקליניים הם חולשה, כאב חד המלווה לאחר מכן בחולשה ואובדן משקל.

    בדיקות לאבחון פגיעה עצבית סוכרתית על ידי צוות רפואי 3

    קיימות מספר בדיקות לאבחון פגיעה עצבית סוכרתית הנעשות על ידי צוות רפואי:
    • EMG - בדיקה אלקטרו - פיזיולוגית, אשר בודקת הולכה  עצבית בחמישה עצבים
    • בדיקת סיקור- בדיקה תחושתית הכוללת תחושת מגע, כאב,  טמפרטורה, ויברציה ולחץ. מומלץ לעבור בדיקת סיקור
    • בעת אבחון מחלת הסוכרת. לאחר הסיקור הראשוני, מומלץ  לעבור בדיקות חוזרות פעם בשנה
    • מומלץ לבדוק הופעת כיבים וזיהומים בכפות הרגליים,  במסגרת יומית

    כיצד אני יכול לסייע בעיכוב  או האטת המחלה? 2

    איזון ערכי הסוכר- הטיפול המשמעותי ביותר במניעה של פגיעה עצבית סוכרתית הוא שמירה על איזון מיטבי של רמות הסוכר. נמצא כי קיים קשר ישיר בין רמות סוכר גבוהות לבין התקדמות מהירה יותר של המחלה.
    טיפול בכף הרגל- על המטופל לבדוק את כף רגלו מדי יום לשלילת יובש, חתכים, עור מעובה וזיהום. בדיקת הרגליים צריכה להיות מבוצעת גם על ידי הצוות המטפל.
    טיפול בכאב - במידה ומופיע כאב יש לטפל בכך בתרופות  מתאימות, בהתאם להנחיית הרופא המטפל.

    שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי.

    למידע על פגיעה עצבית סוכרתית יש לפנות לרופא המטפל

    מקורות:
    1 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.  ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגנטיקה של מחלת הסוכרת וסיבוכיה, פרופ' בנימין גלזר.  פרק 1, תת פרק 34-39.
    2 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.  ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. נוירופתיה סוכרתית: נוירופתיה סנסורית, אוטונומית ומוטורית והטיפול בה, ד"ר יוספה בר דיין ושות'. פרק 5, תת פרק 234-241.
    3 סוכרת, פרופ' יאיר יודפת. עורכים עמיתים: פרופ' איתמר רז, ד"ר חוליו וינשטיין. קלסיפיקציה של נוירופתיה סוכרתית, ד"ר רונית גלעד. חלק 7, פרק 37, 206-200. *תוכן זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
  • הפרעות בתפקוד המיני
    כ-55% מן הגברים הסוכרתיים ובין 40%-70% מן הנשים הסוכרתיות סובלים מהפרעות בתפקוד המיני.3

    הפרעה בתפקוד המיני בקרב גברים

    הפרעה בתפקוד המיני הגברי מוגדרת כאי יכולת להשיג זיקפה המספיקה לקיום יחסי מין ולשמור עליה (3). ישנן גם הפרעות נוספות בתפקוד המיני, אולם מרבית הספרות מתמקדת בהפרעה הנפוצה ביותר, שהינה הפרעה בזיקפה (2).

    גורם סיכון להפרעות בזיקפה2

    • גיל: שכיחותה של הפרעה בזיקפה עולה עם הגיל.
    • סיבוכי סוכרת אחרים   כגון: הפרעה עצבית סוכרתית ופגיעה עינית סוכרתית.
    • סוכרת ממושכת שאינה מאוזנת.
    • יתר לחץ דם.
    • השמנה וחוסר פעילות גופנית.
    • דיכאון.
    • תרופות כגון: נוגדי דכאון, נוגדי לחץ דם.

    מהלך ההפרעה בזיקפה2

    במצב תקין הזיקפה נוצרת כתוצאה מגירויי עצבי שהוא תוצר של חוש הראיה, ריח, שמיעה, דמיון או שילוב של כל אלו. הגירוי העצבי יוצר השפעה הדדית בין הפעולות של מערכות העצבים ומערכת כלי הדם. הפרעה בקיומה של הזיקפה עלולה לנבוע מפגיעה עצבית סוכרתית מקומית, מזרימת דם בלתי תקינה לאיבר המין או מגורמים פסיכולוגיים כגון דיכאון.

    אבחון ההפרעה בתפקוד המיני2

    • הערכה של הפרעה בתפקוד המיני כוללת  הערכה רפואית וסקסואלית מלאה,   יש לשלול מחלות או מצבים אחרים פרט לסוכרת העשויים לגרום להפרעת הזיקפה.
    • בדיקה גופנית.
    • הערכה פסיכוסוציאלית בדיקת בעיות בקשר הזוגי וההשלכות הפסיכולוגיות של ההפרעה בתפקוד המיני על בני הזוג.
    • הערכה מעבדתית בדיקת רמת איזון הסוכרת (רמות ההמוגלובין A1c  בדם), פרופיל השומנים בדם, הפרשת חלבון בשתן, רמות טסטוסטרון ובדיקות נוספות.

    הפרעות בתפקוד המיני בקרב הנשים3

    סוגיית התפקוד המיני נדונה לרוב בקרב גברים סוכרתיים, אך גם נשים סוכרתיות סובלות מהפרעה בתפקוד המיני לפחות במידה השווה לגברים. ההפרעה בתפקוד המיני בקרב נשים מתבטאת בהפרעה המובילה ליובש בנרתיק. יש לפנות לרופא המטפל לקבלת ייעוץ במידת הצורך.
     
    שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי.

    למידע על הפרעות בתפקוד מיני יש לפנות לרופא המטפל
     
    מקורות:
    1 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת.ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הגנטיקה של מחלת הסוכרת וסיבוכה, פרופ' בנימין גלזר. פרק 1, תת פרק 34-39.
    2 המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת. ד"ר עופרי מוסינזון, פרופ' איתמר רז. הפרעות בתפקוד המיני בקרב גברים חולי סוכרת. ד"ר שלומי ברק. פרק 5, תת פרק 248-258.
    3 סוכרת, פרופ' יאיר יודפת. עורכים עמיתים: פרופ' איתמר רז, ד"ר חולין וינשטיין, הפרעות בתפקוד המיני-ד"ר אנדריאס בוקס, ד"ר אבי כספי. חלק 7, פרק 42, 228-233. תוכן זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
  • המלצות למעקב תקופתי בקרב סוכרתיים
    חשוב להקפיד על בדיקות תקופתיות על מנת לאתר בזמן ולמנוע את התדרדרות סיבוכי הסוכרת. מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל על מנת לוודא שכסוכרתי אתה מבצע את כל הבדיקות הרלוונטיות אליך:

    עיניים

    בדיקת קרקעית - לפחות פעם בשנה.

    כליות

    בדיקות ע"י הרופא המטפל והפניה לנפרולוג בעת הצורך.


    פגיעה בעצבים פריפריים (נוירופתיה)

    בדיקה של תחושה ברגליים ועדות לנוירופתיה אוטונומית (לב, מערכת עיכול, שתן ומין) לפחות פעם בשנה.

    בדיקת רגלים מקיפה

    חשוב להקפיד על בדיקה וטיפול עצמי מדי יום, הכוללים שטיפה, ריכוך (קרם) וסקירת  רגל לשלילת פצעים או חתכים. כמו כן, לפחות פעם בשנה יש לעבור בדיקה מורחבת על-ידי הרופא המטפל הכוללת דפקים, תחושה (ממספר סוגים), היגיינה ואיתור יובש ופצעים.  

    א.ק.ג - פעם בשנתיים
    פרופיל שומנים בדם -   פעם בשנה
    בדיקת שיניים וחניכיים - פעם עד פעמיים בשנה
חזרה למעלה