סוכרת - כל מה שרצית לדעת על הסוכרת וסוגיה השונים

סוכרת מסוג 1 נקראה בעבר "סוכרת נעורים" או "סוכרת תלוית-אינסולין". היא נגרמת מחוסר אינסולין עקב הרס אוטואימוני (על-ידי מערכת החיסון של הגוף) של תאי ביתא בלבלב. עקב כך, סוכרתיים מסוג 1 תלויים לחלוטין בקבלת אינסולין חיצוני. כ-10%-5% ממקרי הסוכרת משתייכים לסוכרת מסוג 1, ונראה ששכיחותה עולה כל שנה בעד 5%. סוכרת מסוג 1 מאובחנת ברוב המקרים בקרב ילדים ובני נוער, אולם היא עלולה להופיע גם אצל מבוגרים.

כ-95%-90% ממקרי הסוכרת משתייכים לסוכרת מסוג 2. היא נקראה בעבר "סוכרת שאינה-תלויה באינסולין" או סוכרת מבוגרים. סוכרת מסוג 2 הינה מחלה שהולכת ומתקדמת. בשלב הראשון של סוכרת מסוג זה, איברי הגוף "דורשים" כמות גדולה יותר של אינסולין עבור אותה פעולה של הכנסת סוכר לתאי הגוף או אגירתו, תופעה המכונה "תנגודת לאינסולין". בניסיון לפצות על דרישה מוגברת זו, מגביר הלבלב את הפרשת האינסולין. כאשר הלבלב לא מצליח לעמוד בדרישות ההולכות והגוברות של איברי הגוף מופיעה הסוכרת.
בשלביה הראשונים של הסוכרת אין לרוב הופעה של תסמינים ולכן במקרים רבים האבחנה מתעכבת. עם זאת, כבר בשלבים אלו קיים סיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים ארוכי טווח.

מטרת הטיפול בסוכרת מסוג 2 היא דחייה ואף מניעה של סיבוכים ארוכי טווח של המחלה. הדרך להשגת מטרה זו מתמקדת בהורדת רמות הסוכר ואיזונן וטיפול בגורמי הסיכון האחרים.

גורמי סיכון העיקריים לסוכרת מסוג 2:

• השמנת יתר
• מיעוט בפעילות גופנית
• גיל מבוגר
• היסטוריה משפחתית
• יתר שומנים בדם
• יתר לחץ דם
• סוכרת הריונית

הינה הפרעה בוויסות רמות הסוכר הנובעת מתנגודת לאינסולין, מצב בו איברי הגוף "דורשים" כמות גדולה יותר של אינסולין עבור אותה פעולה של הכנסת סוכר לתאי הגוף או אגירתו, ומאובחנת לראשונה בהריון. ההערכה היא שבכ-7% מכלל ההריונות מתפתחת סוכרת הריונית, לרוב במהלך השליש השני או השלישי להריון. התנגודת לאינסולין יכולה לחלוף לאחר הלידה.

נשים עם סוכרת הריונית לא מאוזנת, נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכים הריוניים וייתכנו גם סיבוכים לעובר. כמו כן, נשים שחוו סוכרת הריונית נמצאות בסיכון גבוה לפתח סוכרת בהמשך חייהן. סיכון זה עולה ככל שהסוכרת מופיעה מוקדם יותר וככל שמשקל הגוף גבוה יותר. לנשים אלו מומלץ לקיים פעילות גופנית מותאמת  ולהקפיד על תזונה מאוזנת בהתאם להמלצות הצוות המטפל .